מה קורה אחרי שהקשתיות יורדות? המדריך המלא לשימור החיוך עם ריטיינרים
הרגע הזה שחיכיתם לו הגיע: הקשתית האחרונה ירדה, החיוך שלכם ישר, בטוח ומדויק בדיוק כמו שתכננתם. אבל לפני שאתם סוגרים את התיק על תהליך היישור - יש שלב אחד קטן שהוא בעצם ההבדל בין חיוך ישר להרף עין לבין חיוך ישר לתמיד: הריטיינר.
הרבה מטופלים מגיעים לרגע הזה עם תחושה שהעבודה הסתיימה. בפועל, שלב שימור התוצאה הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול, ולא פחות חשוב מהשלבים שקדמו לו.
למה בכלל צריך ריטיינר?
השיניים שלכם לא "נעולות" במקומן החדש באופן מיידי. הרקמות והעצם שמסביב לשיניים זקוקות לזמן כדי להתייצב סביב המיקום החדש, ובנוסף - לשיניים יש "זיכרון" טבעי שמנסה למשוך אותן בחזרה למקומן המקורי. זו תופעה שנקראת רלפס (Relapse), והיא הסיבה שכל רופא אורתודונט אחראי מתעקש על שימוש בריטיינר לאחר סיום הטיפול הפעיל.
במילים אחרות: הקשתיות עשו את העבודה הקשה של להזיז את השיניים. תפקיד הריטיינר הוא לשמור עליהן שם.
איזה סוגי ריטיינרים קיימים?
בעולם היישור האורתודונטי מקובלים שני סוגים עיקריים של פתרונות שימור:
קיבוע קבוע (חוט מודבק) - חוט דק שמודבק בצמוד לפנים השיניים, בדרך כלל בקשת התחתונה. הוא צמוד באופן קבוע ולא ניתן להסרה עצמאית, מה שאומנם מבטיח נוכחות מתמדת - אך הופך גם את הניקוי היומיומי למאתגר יותר, ודורש תשומת לב מיוחדת בהברשה ובשימוש בחוט דנטלי כדי למנוע הצטברות פלאק סביבו.
ריטיינרים (קשתיות משמרות) שקופים ונשלפים - קשתית שקופה, דומה מאוד לקשתית היישור עצמה, שניתנת להסרה בקלות לצורך אכילה, שתייה חמה וניקוי יסודי של השיניים. ה יתרון כאן ברור: שמירה על היגיינה מלאה של חלל הפה בלי מכשולים קבועים, נוחות יומיומית גבוהה יותר, וגמישות מלאה לחיי היומיום - כולל אירועים, ארוחות וטיולים - מבלי לוותר על רמת השימור הנדרשת.
ב-Pyoor אנחנו בוחרים להתמקד בפתרון השקוף והנשלף, בדיוק מהסיבות האלה: אנחנו מאמינים שהתוצאה הרפואית וההרגל היומיומי הנוח הולכים יד ביד, ושמטופל שנהנה מהתהליך - הוא מטופל שמקפיד עליו לאורך זמן.
כמה זמן צריך ללבוש ריטיינר?
כאן מגיעה ההפתעה שגורמת ללא מעט מטופלים לעצור ולחשוב מחדש: התשובה היא, למעשה, לכל החיים.
הפרוטוקול המקובל בדרך כלל נראה כך:
3-6 החודשים הראשונים - שימוש כמעט מלא, פרט לזמני אכילה וניקוי שיניים
לאחר מכן - מעבר הדרגתי לשימוש לילי בלבד
בטווח הארוך - המשך שימוש לילי, לרוב כמה לילות בשבוע, כתלות בהנחיית הרופא המטפל
זה אולי נשמע מחייב, אבל בפועל מדובר בהרגל קטן שנכנס לשגרת הערב - בדיוק כמו צחצוח שיניים.
מה קורה אם מפסיקים להשתמש בריטיינר?
זו אולי השאלה הכי חשובה בפוסט הזה. שיניים הן רקמה חיה, והן ממשיכות "לזכור" את מיקומן המקורי הרבה אחרי שהטיפול האורתודונטי הסתיים רשמית. מטופלים שמפסיקים להשתמש בריטיינר בטרם עת - גם רק לכמה שבועות - עלולים לגלות שהשיניים כבר החלו לנוע בחזרה, לעיתים בתוך פרק זמן קצר יחסית.
המשמעות: כל ההשקעה בזמן, בכסף ובסבלנות שהובילה לחיוך הישר עלולה להתפוגג. זו הסיבה שאנחנו ב-Pyoor מלווים כל מטופל גם בשלב הזה, ולא מסתפקים במסירת הקשתית האחרונה כסיום הדרך.
איך שומרים על הריטיינר?
כמה כללי אצבע פשוטים שיאריכו את חיי הריטיינר וישמרו עליו נקי:
לשטוף במים פושרים אחרי כל הסרה
לנקות בעדינות במברשת שיניים רכה (בלי משחת שיניים שוחקת)
להימנע ממים חמים או חשיפה לשמש ישירה, שעלולים לעוות את הצורה
לאחסן תמיד בקופסה הייעודית כשהוא לא בפה - ולא בממחטה או בכיס, מהניסיון, שם הוא הכי קל לאיבוד
לסיכום
הרגע שבו הקשתית האחרונה יורדת הוא לא קו הסיום - הוא תחילתו של שלב חדש, קצר ופשוט להפליא, שתפקידו לשמר את ההשקעה שעשיתם בעצמכם. עם ריטיינר מתאים, שימוש עקבי, ומעקב רפואי צמוד - החיוך שהשגתם יכול להישאר איתכם באמת לתמיד.
יש לכם שאלות על שלב השימור, או שאתם רק בתחילת הדרך ורוצים לבדוק התאמה לטיפול? הצוות שלנו כאן בשבילכם בכל שלב.
תגובות